עוגיות שיבולת שועל טבעוניות וללא שומן

אני מניחה שרובכם חוויתם את הטרגדיה שהנה כיתה יא'. ייתכן שעברו שנים מאז, ייתכן שרק שנה – מסיבה כלשהי לא נראה לי שהחוויה הזו השתנה במיוחד.

לכן אולי אתם יכולים להבין למה אני מתכוונת כשאני אומרת שאני עסוקה באופן קטסטרופאלי.

נדמה שבית-הספר שלי התחרפן לחלוטין: שני מבחנים בשבוע – לפעמים גם שלושה – ועבודות להגשה ושיעורי בית ו"מבדקים" (את לא עובדת עלי, מורה יקרה למתמטיקה) ולימודים בימי שישי ו—ו—נארג, זו רק תחילת השנה.

וזו, גבירותיי ורבותיי, הסיבה שעבר כל כך הרבה זמן מאז העדכון האחרון של הבלוג. זה לא רק שכמעט אין לי זמן לכתוב, זה שאין לי זמן לבשל. אני לומדת עד ארבע כמעט כל יום, ולכן את רוב ארוחות הצהריים שלי אני אוכלת בבית-הספר. קרות. מתוך קופסה. על ספסלים שחרוטים עליהם דברים כמו "ג' נשמממתתתי".

אבל בסוף השבוע שעבר, בעודי מתכרבלת בדבר הנפלא שנקרא "זמן פנוי", התחשק לי להכין עוגיות. זה היה פתאומי והרסני – קצת כמו סופת טורנדו – והתוצאה הייתה. ובכן. אתם יכולים לראות בעצמכם, לא?

העוגיות האלו רכות, טעימות ויפהפיות, ויש להן טעם עדין של בננה ואת המתיקות של שיבולת שועל. הן בהחלט עשו את השבוע העמוס שלי יותר טוב – אני מוכנה להתערב שתהיה להן אותה השפעה על שלכן.

עוגיות שיבולת שועל טבעוניות וללא שומן

2/3 כוס קמח (השתמשתי בכוסמין)

1/2 כוס סוכר

2 כפיות זרעי פשתן טחונים

3/4 כפית אבקת אפייה

כוס ו-3/4 שיבולת שועל

כפית קינמון

קורט מלח

1 כפית תמצית וניל (גם תמצית ברנדי עובדת)

כוס ורבע משקה שקדים

בננה אחת, מעוכה היטב

3/4 כוס אוכמניות, שוקולד צ'יפס או כדומה (אופציונאלי -- אני השתמשתי באוכמניות קפואות ויצא מעולה)

שמנו תבנית שטוחה היטב, או הניחו עליה נייר אפיה. חממו את התנור ל-180 מעלות.

בקערה גדולה, ערבבו את הקמח, הסוכר, זרעי הפשתן, אבקת האפייה, שיבות השועל והקינמון. ערבבו היטב, והוסיפו את שאר המרכיבים. ערבבו שוב, רק עד קבלת בלילה אחידה.

שפכו את הבלילה אל התבנית, כף גדושה אחרי כף גדושה. הקפידו להשאיר רווח של כחמישה סנטימטרים בין כל עוגייה. אם עיגולי הבלילה לא ממש יוצאים עגולות, סדרו אותן קצת עם כף או לקקן (אני מאוד מקצועית, אהא?).

אפו בתנור כרבע שעה, או עד שהקצוות מתייבשים והאמצע יבש. הוציאו מהתנור והניחו לעוגיות להתקרר בתבנית כחמש דקות. לאחר מכן הפרידו אותן מהתבנית והניחו להן להתקרר עד הסוף לפני ההגשה.

בתאבון!

(ונתראה בקרוב, אני מקווה.)

עוגת שוקולד אוכמניות טבעונית וללא שומן

אז ככה: לפני שבועיים היה יום ההולדת שלי. ואיזה יום הולדת! היה ממש כיף ומדהים השנה. בכל יום בשבוע של יום ההולדת היה משהו מיוחד ונפלא. ביום שני, ערב יום ההולדת, הלכנו אני ואימא לפסטה צ'נטרו, המסעדה האהובה עליי. זו מסעדה איטלקית קטנה ומשפחתית, עם אוכל מצויין ואווירה נעימה, והיא נמצאת בפרדס-חנה. אני יודעת. גם אני הייתי בהלם.

ביום שלישי, יום ההולדת עצמו, השתתפנו אני, אימא ודני, בן-הזוג של אימא, בארוחת ה-RAW בבית של יהודית מהלל, שאת הבלוג שלה אני בטוחה שאתם מכירים. היה ממש טעים ומאוד כיף ומשמח. אם לא הייתם בארוחה הזו, כדאי לכם לקוות שתהיה נוספת בקרוב...

ביום שישי קיימנו ארוחה קטנה-אך-חגיגית בבית. היינו אני, אימא, הילה (זוכרים אותה? אמרתי שעוד תשמעו עליה) ושגיא. הילה הביאה את הלזניה המפורסמת שלה – וקיבלתי שתי חתיכות! – ושגיא הביא את עצמו ומתנת יום הולדת נפלאה: מחבת משובחת ששדרגה את הפנקייקים שלי לרמה על-קיומית (כן, הפנקייקים שלי כבר לא פיזיים. הם כל כך טובים, שהם במוח שלכם). מלבד הלזניה, אכלנו גם תבשיל שאימא אלתרה על הרגע ושיצא מעולה: בטטה, דלורית ודלעת שנאפו להן בתנור ברוטב מסתורי ויצאו ספק חריפות, ספק מתוקות.

ולקינוח, העוגה שתפסה את לבי לפני חודשים רבים-רבים-רבים: עוגת שוקולד-אוכמניות מהבלוג של האלילה שלי, Fatfree Vegan Kitchen. העוגה הזאת הייתה כל מה שקיוויתי לו, ויותר – הייתה לה מתיקות מעודנת, טעם עשיר ונפלא, והמרקם שלה, שמזכיר יותר פאדג' מעוגה רגילה, היה כל מה שציפיתי לו. ובואו לא נתחיל לדבר על זה שהיא נראית מדהים, אוקיי, כי היא נראית מדהים (אתם לא רואים, כאילו?).

עוגת שוקולד אוכמניות טבעונית וללא שומן
(על פי המתכון הזה מ-Fatfree Vegan Kitchen)


כוס וחצי אוכמניות קפואות
כוס ורבע קמח חיטה מלא
6 כפות קקאו
1 כפית אבקת אפייה
1/2 כפית סודה לשתייה
1 כפית זרעי פשתן טחונים
קורט מלח
3/4 כוס מים
1 כפית חומץ בלסמי
חצי כוס סוכר, אגבה, סילאן או ממתיק אחר
סירופ אגבה או מייפל, להגשה


כשעה לפני שאתם מתכננים להתחיל בהכנת העוגה, שפכו את האוכמניות הקפואות לתוך מסננת, שטפו במים שנייה ואז הניחו בצד על מנת שיפשירו.


חממו את התנור ל-180 מעלות. בקערה בינונית, ערבבו את הקמח, הקקאו, אבקת האפייה, הסודה לשתייה, הפשתן הטחון והמלח. שפכו אל תוך בלנדר את המים, 1/2 כוס אוכמניות ואת החומץ הבלסמי, וערבבו עד לקבלת תערובת אחידה.


הכינו "בור" במרכיבים היבשים, שפכו פנימה את הנוזלים ואת הסוכר/ממתיק וערבבו היטב. שמנו תבנית בקוטר 25 סנטימטרים ושפכו פנימה את הבלילה.


אפו כ-30 דקות, או עד שקיסם המוכנס לאמצע העוגה יוצא נקי. הוציאו מהתנור והניחו לעוגה להתקרר.


לפני ההגשה, פזרו על העוגה את האוכמניות הנותרות וטפטפו סירופ אגבה או מייפל מעל. בתאבון!

פנקייקים טבעונים פשוטים

אני אוהבת פנקייקים, זו עובדה.

אני אוהבת לנעוץ בהם את המזלג ואני אוהבת לחתוך אותם לרצועות ואני אוהבת להציף אותם בסירופ מייפל ואני אוהבת להכניס לתוכם פירות ולצפות אותם בפירות ולאכול אותם עם פירות. 


אני אוהבת פנקייקים... ואני שונאת להכין אותם.

תמיד כשניסיתי להכין פנקייקים, משהו השתבש: הם נדבקו, הם התפרקו, הם נמעכו, הם נשרפו, הם נשפכו ולפעמים הכול ביחד, כי פנקייקים הם מאכל מוכשר מאוד ואם הם לא ירדפו אותי בחלומות עם חיוכים מלגלגים, אז מישהו אחר יעשה את זה. לא?

אימא תמיד הייתה אומרת, "זה עניין של ניסיון!", ואני הייתי מנסה שוב. ושוב. ושוב. ושוב. ו—לא תנחשו את זה—שוב. "בסוף תמצאי את הפנקייק שלך," אמרתי לעצמי, "יש הרבה פנקייקים בים."

וכרגיל, אימא טעתה ואני צדקתי: להכנת פנקייקים אין שום קשר לניסיון (אוקיי, אולי קצת) ואני אכן מצאתי את הפנקייק שלי -- האחד והיחיד, משוש ליבי, אור חיי, שמש עולמי – ומאז אני, ובכן, אולי ממש טיפה מכורה.

הפנקייקים האלו הולכים עם כל דבר, באמת: בינתיים אכלתי אותם עם שוקולד, עם בננה, עם אפרסק ועם תפוח, והם היו מדהימים כל פעם מחדש. הם לא ממש מתוקים לבדם, אבל המרקם שלהם הוא גן עדן והתוספות נותנות מספיק מתיקות.

אז הנה לכם המתכון שכבש אותי, ארוחת הבוקר של יום ההולדת שלי (שהיה בשבוע האחרון, עליו עוד תשמעו), הפנקייקים שהכנתי ארבעה פעמים בשבוע אחד. אני בטוחה שתיהנו – אני בהחלט נהניתי.

פנקייקים טבעונים פשוטים

(על פי המתכון הזה מ-Vegan Yum Yum)

כוס ושליש קמח כוסמין או מלא

1 כפית אבקת אפייה

קורט מלח

1 כף סוכר

כוס וחצי משקה שקדים (או "חלב" טבעוני אחר)

2 כפות שמן

1 כפית תמצית וניל (או טעם אחר)

ערבבו בקערה בינונית את הקמח, אבקת האפייה והסוכר. הוסיפו את המשקה השקדים, השמן ותמצית הוניל. ערבבו עד לקבלת בלילה אחידה ודי נוזלית (ייתכן שתצטרכו להוסיף מים או עוד משקה שקדים).

חממו את התנור ל-100 מעלות והניחו בפנים צלחת המתאימה לתנור.

על הכיריים, חממו מחבת (רצוי קראמית איכותית) על אש בינונית. כשהמחבת חמה, שפכו בעזרת מצקת בלילה במרכז המחבת. אין צורך לשמן את התבנית לפני כן. הפנקייק צריך להיות בערך בקוטר של שבעה סנטימטרים -- מה שנקרא "סילבר דולר" -- ודק למדי.

לאחר זמן מה, שולי הפנקייק יתייבשו ויתחילו לצוץ בועות. בשלב זה, הפכו אותו וחכו כחצי דקה (אתם יכולים לגעת בזהירות בצד המוכן -- הוא צריך להיות קשה אבל גמיש). בדקו את הצד השני, ואם הוא מוכן הוציאו את הפנקייק מהמחבת והניחו אותו במרכז הצלחת שבתנור. את הפנקייק הבא, הניחו מעל הראשון – ככה הפנקייקים יישארו חמים בזמן שאתם מכינים אותם.

כשסיימתם להכין את כל הבלילה, הוציאו בזהירות את הצלחת מן התנור (זכרו שהיא חמה!). מה שאני אוהבת לעשות זה לחתוך פרי או שניים, לפזר בערימה – הפנקייקים האלו ממש טובים באיזון-- ולצפות את כל העניין בסירופ מייפל. אז אני מכניסה את הצלחת בחזרה לתנור לחמש דקות, וכשאני מוציאה אותה שוב, הפירות והסירופ חמים. כמובן שאתם יכולים לוותר על כל העניין ופשוט לאכול את הפנקייקים – הם בהחלט יהיו טעימים בכל מקרה.

המתכון מכין כ-25 פנקייקים.

בתאבון!

מוס שוקולד שקדים

אני לא כותבת כאן כטבחית או שפית, ואפילו לא כמישהי עם ניסיון בבישול ואפייה. האמת היא שהתואר המתאים לי ביותר כרגע הוא "מתלמדת". כי אומנם אין לי ניסיון וגם לא ידע, אבל כל מה שאני רוצה בעולם זה ללמוד.

הבלוג הזה הוא כמו יומן מסע בשבילי, תיעוד של תחילת דרכי בחדר הפסיכי הזה ששמו "מטבח". פאי התפוחים? הוא היה הראשון שלי. פטריות השיטאקה? לפני המתכון ההוא מעולם לא שמעתי אפילו על פטריות שיטאקה. כל המתכונים האלו היו ניסיונות, מעין חוויה שכמוה לרוץ לתוך מסיבה, לרקוד לחמש שניות בדיוק, ואז לרוץ החוצה ולהציץ ממפתן הדלת בתגובתם של האנשים.

במקרה של המתכון הזה, אני בהחלט ארוץ פנימה שוב.

מוס השוקולד הזה הוא בין הטעימים שאכלתי אי-פעם (ותזכרו שאני לא טבעונית לחלוטין) --הטעם שלו חזק ומשכר והמרקם שלו פשוט מושלם. הוא גם פשוט וקל להכנה, בריא (יחסית למוס שוקולד, כמובן) ונראה נפלא.

אז אם בא לכם קינוח מפנק או להרשים אורחים, המוס הזה הוא האחד בשבילכם.

מוס שוקולד שקדים

(על פי המתכון הזה מ-Diet, Dessert and Dogs)

חצי כוס שקדים

מים, על מנת להשרותם

2 כפות אגבה

קורט מלח

כ-30 גרם שוקולד מריר, קצוץ (רצוי אחד המכיל 70 אחוז קקאו)

חצי כוס עד כוס שלמה של חלב שקדים

כפית של תמצית וניל או ויסקי (אם רוצים)

יום לפני הכנת המוס השרו את השקדים במים, בין שש עד שתים-עשרה שעות. לאחר ההשריה, שפכו את המים והרתיחו חדשים בקומקום. שפכו את המים הרותחים על השקדים, והניחו להם לשבת במשך דקה. שפכו את המים החמים וקלפו את השקדים. שימו אותם במעבד מזון עם האגבה והמלח.

הניחו את השוקולד בקערה המתאימה לנוזלים חמים. חממו חצי כוס של חלב שקדים על הגז עד לנקודת הרתיחה, ואז שפכו את החלב החם על השוקולד. חכו כ-30 שניות, והתחילו לערבב – המשיכו כך עד שהשוקולד נמס לחלוטין.

שפכו את תערובת השוקולד-חלב אל תוך מעבד המזון וערבבו על עוצמה גבוהה עד שנוצרת תערובת חלקה המזכירה קרם -- ייתכן שתצטרכו להוסיף עוד חלב שקדים (אין צורך להרתיח). בדקו: האם המוס מתוק מספיק לטעמכם? אנחנו אהבנו את המוס מריר, אבל יכול להיות שתרצו להוסיף מעט אגבה. כשתגיעו לדרגת המתיקות המטעימה לכם, אתם יכולים להוסיף כפית של תמצית וניל או ויסקי (ואני מניחה שגם רום יתאים). ערבבו שוב על עוצמה נמוכה.

שפכו אל תוך קערה או קעריות הגשה (אני השתמשתי, כפי שניתן לראות בתמונה, בתבניות לסופלה) והכניסו למקרר עד שהמוס יתמצק, כ-4 שעות. גררו מעל שוקולד או פזרו אבקת קוקוס והגישו.

גינה ביתית: גידול צמחי תבלין.

(היי, זו רחלי. רציתי להעיר שאת הרשומה הזו ואת ההקדמה למתכון של פטריות השיטאקה לא אני כתבתי, אלא אימא שלי, ולבקש מכם להגיב ולעודד אותה על מנת שתכתוב עוד רשומות בלי שאני אצטרך להתחנן כל כך הרבה. שיהיה לכם שבוע מדהים! --רחלי)


גרתי כבר בהמון מקומות מוזרים, ולא בכולם אני גאה במיוחד. פעם אפילו גרנו אני ורחלי בקרוואן על חוף הים, ובחורף הים הגועש היה זורק עלינו אבנים ושלוליות מלוחות היו מונעות מאתנו לצאת מהבית לאחר סערות.

אבל לא משנה איפה גרנו ובאיזה בית, תמיד הקפדתי לגדל כמה צמחי תבלין (ואם אפשר, שיחים) -- בחצר שבגליל הלימונית הפכה לעץ והמרווה לשיח עצום; ביפו הגרניום הרפואי כיסה את השביל וניחוחו נישא עד המטבח; בים, תחת הברז המטפטף, שגשגה הנענע; ובמושב בו אנו גרות כעת התבלינים מתמתחים בעציציהם אל עבר השמש.

פלפל חריף

אין דבר המשמח אותי יותר מלצאת מהמטבח יחפה, לפסוע על האדמה התחוחה, לקטוף עלי בזיליקום או לאסוף כמה פלפלים אדומים זעירים וחריפים, ואז לחזור פנימה ולחתוך אותם ישר לתוך הווק הרוחש, שניחוחות השום והגמבה העולים ממנו מעבירים אותי אל בנגקוק....

לפעמים בצהריים, אם אני רעבה, אני חותכת עגבנייה בשלה לפרוסות, תולשת כמה עלי בזיליקום טריים ובצל ירוק, מתבלת במלח, בפלפל, בלימון ובשמן זית, ויושבת בגינה לאכול. אפילו הדבר הפשוט ביותר נעשה למעדן כשמוסיפים לו כמה מהעלים הטריים.

גם אם יש מעט אדמה סביב הבית, אפשר לגדל קצת ירקות: מנגולד, למשל, קל לגידול -- בכל פעם תולשים מספר עלים ומחכים לחדשים, שיצוצו במהרה; רוקה צומחת בקלות והיא מצוינת כתוספת חמצמצה מרירה לסלט שנאה לה טעמו של הלימון. אפילו בגינה שלנו, שהאדמה בה היא אדמת חמרה חולית וקשה, הצלחנו בקיץ האחרון לגדל המון עגבניות שרי (ונכשלנו לחלוטין עם הקישואים, אך נראה שאנחנו לא היחידות). וכמובן שתמיד אפשר לשתול בעציצים.

בזיליקום

בבקרים כשאני קמה דבר ראשון אני בודקת מה שלום כולם, מי גדל ומי בשל. אבל הדבר האהוב עלי זה העישוב: להתכופף אל שיח הקטן ולתלוש את עשבי הפרא, הלחים והרכים, שגדלים סביבו. זה יותר טוב מהתעמלות בוקר – בחיי. הריח הלח והטרי של האדמה, עגלי הטל על העלים והמראה הירוק הרענן... זה עושה לי את היום.

אז לא משנה היכן אתם מתגוררים -- תמיד אפשר לגדל משהו. חשבו על כך כמתנה נפלאה שאתם מעניקים לעצמכם: הזכות והתענוג שבטיפוח הצמח, בצפייה בגדילתו, בקטיפת וליקוט הפירות או העלים שלו, וכמובן -- הטעמים המופלאים שיוסיף למטבח שלכם.